מלנכוליה אהובתי,

לא אזנחך לעת גשם

עת השמיים לגווע בדמדומי ערב 

הרוח מסעירה ולך שמור מקום כבוד

כס מלכות 

בממלכת הנוגות.

מסע ארוך סופו להסתיים 

בסף דלתך, אכרע אשק למרגלותייך

שלך אני מלנכוליה אהובתי 

לא אחליפך בעליצות ורוגע 

כי אם אשכחך מלנוכליה תדבק לשוני לחיכי 

ומילותיי כעשן נמוג 

ופחדיי חשופים ללא מסתור

כמה טוב בחיקך 

העצוב המוכר הכאוב.