הכוס מתנפצת ורסיסיה פזורים על הריצפה
הם לא יכתבו את שמך
לא יציירו פרח
העשן ננשף מתפתל לו מתפתל
הוא לא יתלפף לכתר ראשך
הוא לא ישוב בחזרה
דמעות זולגות ונאגרות
מתערבלות
אי סדר שולט בעולמנו
וזו נטייתו הטבעית
זהו חץ הזמן
הוא עובר וגדל הבלאגן
,הסתכלי על השמיים
גם הכוכבים פזורים אקראית במרחב
הסתכלי על חייך
.הדברים לא מסתדרים מעצמם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה